<h1>מרדכי ברכות סימנים ק"כ—קכ"א</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ואי קבע סעודתיה כו'. אמנם אותן ניל"ש רכין הם יותר מדאי ואינם אלא גובלא בעלמא ויש להסתפק אם יש לברך המוציא או בורא מיני מזונות והיה נוהג ר"י שלא לאוכלם אף בפורים כי אם תוך הסעודה ולברך בפת תחלה כדי לפוטרה מברכה שהיה מסופק אי הוי קביעותיה קביעות או לא. ואותם פרטר"ש ורוישל"ש חייבין בחלה ובהמוציא הואיל ואיכא עליהם תוריתא דנהמא. וכתב רבינו מאיר שרבינו יחיאל [מפריש] לא היה רגיל לאכול אפילו פרטר"ש ורוישל"ש כי אם בתוך הסעודה כי לא היה ברור לו אם יש להם תוריתא דנהמא, ועוד היה מסופק אם וירמזיל"ש חייבין בחלה משום דאמרינן (ירושלמי חלה פ"א) העושה עיסתו כדי לחלקה בבצק פטורה מן החלה דלא הוה ביה שיעורא ה"נ גבי וירמזיל"ש כמה פעמים מחלקן שאין נותנין כשיעור חלה בקדרה אחת אך היה מצריך ליקח חלה בלא ברכה בשביל הספק עיין פ' כל שעה (לז.).
